אצל כמעט אחד מכל שמונה רופאים בני 70 ומעלה שביקשו להמשיך ולעבוד או להתקבל מחדש לעבודה באחד מהמרכזים הרפואיים החשובים ביותר מצמרת הרפואה בארה"ב, נתגלו "מגרעות קוגניטיביות" שעשויות להזיק ליכולותיהם בפעילות מקצועית כרופאים. עובדה זו עלתה בסדרה מבדקי חובה שנעשו לרופאים, כך דווח בשבוע שעבר ב-JAMA.
עוד בעניין דומה
במאמר שפרסמו פרופ' ליאו קוני (Cooney), מומחה ברפואה גריאטרית ומרצה בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת ייל ועמיתו ד"ר תומס בלצ'זק (Balcezak), הרופא הראשי במרכז הרפואי אוניברסיטאי של ייל בניו הייבן, נמסר כי 57% מתוך 141 רופאים שהגישו בקשה לחדש את העסקתם בבית החולים לא הראו במבדקי החובה "סימנים מדאיגים", השאר הציגו רושם שעליהם לעבור מבדק שנתי נוסף, "עם אפשרות שתוצאותיו יצביעו שעליהם להימצא תחת השגחה בעת ביצוע פרקטיקות רפואיות, או שיהיה עליהם להגיש התפטרות או בקשה לפרישה".
זה, ככל הנראה, הדיווח הראשון מסוגו לגבי תוצאות מבדקי קוגניציה שנעשו לרופאים בשנות הקריירה המאוחרות שלהם, הדגיש ד"ר קוני בדיווחו.
המאמר הציג נתונים לפיהם ב-12.8% מהרופאים שהגישו בקשה לחדש את העסקתם, בתנאים מתאימים לוותק ולגיל בבית החולים של אוניברסיטת ייל, נמצאו במבדק "מגרעות קוגניטיביות" (cognitive deficits). הנתונים "המחישו את דאגתנו הגדולה לגבי יכולותיהם לבצע פעילות רפואית באורח עצמאי. בעיות ביצועיות כלשהן של איש מבין 18 הרופאים הללו לא הובאה קודם לכן לתשומת לב הנהלת אותו בית חולים", סיפר פרופ' קוני.
"כאשר התחלנו בתהליך לבדיקת המצב הקוגניטיבי של רופאים ותיקים, חשבנו שהרעיון לבדיקה הוא נכון וטוב אבל לא היינו בטוחים שהיא נדרשת", הוסיף עוד פרופ' קוני, "אבל עתה אני מאמין שזה עניין חיוני לבדוק מחדש את המצב הזה כשמדובר בקלינאים בגיל מבוגר. בעוד שרופאים ותיקים יכולים לתרום רבות מנסיונם העשיר, הידע והמומחיות שלהם, עלינו להיות בטוחים שיש להם יכולות קוגניטיביות לפתור בעיות ולקבל החלטות מכריעות מתאימות".
מדי שנה יותר מ-20 אלף רופאים אמריקאים מגיעים לגיל 65 ובעוד שמחציתם פורשים לגימלאות, רבים ממשיכים לעבוד באופן מעשי שנים נוספות רבות, כך ציין במאמר נלווה ד"ר ג'פרי סייבר מאוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס.
בארה"ב, כמו בעוד מדינות לרבות ישראל, קיים מחסור הולך וגדל של רופאים. מקבלי החלטות בארה"ב מביאים בחשבון רופאים בגילים מתקדמים כדי שיוכלו לסייע בהקלה על בעיית המחסור. ההערכה העדכנית עתה היא שב-70-50 מיליון ביקורים של מטופלים/ חולים במרפאות וקליניקות של רופאים וב-20-11 מיליון אשפוזים בבתי חולים בארה"ב מדי שנה, מטפלים רופאים ותיקים בגילים מתקדמים מעל 65.
חובה לציין כי טרנד ביצוע מבדקי הקוגניציה "מבוססי גיל" לאנשי מקצוע בתחום הרפואי אמנם גדל אבל גם מצוי במחלוקת. עם זאת, לא מעט בתי חולים מהשורה הראשונה בארה"ב, ביניהם Intermountain Healthcare, בתי החולים והמרפאות המסונפים לאוניברסיטת סטנפורד, המרכז הרפואי של מדינת פנסילבניה, הנהיגו בשנים האחרונות חובת מבדקי קוגניציה לרופאים המבוגרים מעבר לגיל הפרישה.
במאמר נלווה נוסף שכתבו ד"ר קטרינה ארמסטרונג וד"ר איילין ריינולדס מבית החולים הכללי של מסצ'וסטס בבוסטון, הן ציינו שקשה מאוד למצוא מידע על תוצאי תכנית המבדקים הזאת. מתברר שרופאים בסטנפורד הביעו התנגדות לתכנית שבה נעשה שימוש במבדק בן שעה מול מחשב שכונה MicroCog ובאמצעותו נעשית הערכה לגבי חמישה תחומים קוגניטיביים. התנגדות של ההתאגדות הרפואית במדינה יוטה למבדק הזה הובילה שם לחקיקה מדינתית שאוסרת שימוש בו.
בבית החולים האוניברסיטאי ייל בניו הייבן כל בקשה לחידוש העסקה של רופאים בני 70 או אף מבוגרים יותר מחייבת גם ביצוע של "הערכה אובייקטיבית" לגבי תפקוד קוגניטיבי כחלק משנתיים של תהליך מוקדם שלפני קליטה מחדש של רופא ותיק בעבודה. נוירופסיכולוג פיתח סדרה של מבדקי סריקה, אלא שתוצאותיה מסווגות. ההנהלה הרפואית העליונה של בית החולים מקבלת את תוצאות המבדקים והיא שמחליטה מי מהמועמדים לחידוש ההעסקה יתקבל ומי לא אם כשל במבדק.
סדרת המבדקים היא בת 16 מבחנים קצרים שבהם נבדקים הנושאים הבאים: יכולת לעבד מידע, מהירות ויכולת של קריאה מהירה וראייה, יעילות פסיכומוטורית, מהירות עיבוד המידה, דיוק, זיכרון, כושר ריכוז, שטף דיבור ותפקוד מנהלי. כל מבדק נמשך בין 50 ל-90 דקות.
בקשות לחידוש או הארכת ההעסקה של רופאים ותיקים הגיעו מרופאים שהיו בטווח הגילים שבין 69 ל-82 שנה (גיל ממוצע 74), 86% מהם גברים.
ממצאי המבדקים עברו הערכה על ידי עמיתים, ועדה רפואית מיוחדת בבית החולים שכללה בדרך כלל רופא ראשי וגם רופא ראשי לשעבר באותו בית חולים, מרצה מומחה בגריאטריה בפקולטה לרפואה ונוירופסיכולוג. הצוות הזה בוחן את כל תוצאות המבדקים ומגיש את מסקנותיו והמלצותיו לוועדה רפואית נוספת שתפקידה להעניק את "תעודת ההכשר" להעסקה.
מבין 141 בקשות, כאמור, 81 (57.4%) השלימו את כל דרישות המבדקים והמשיכו לשלב השני של התהליך לקראת קבלת ה"הכשר". יהיה עליהם לעבור מבדק מחדש בתוך שנתיים כחלק מתהליך הרגיל של חידוש ההעסקה. כ-24% אמנם עברו את שלב 2, אבל מאחר שנמצאו בתוצאות המבדקים "חריגות זעירות" יהיה על אלה לעבור מבדק סריקה חוזר בתוך שנה. אצל כמה מהנבדקים נמצאו מה שהוגדר כ"מגבלות בתחומים ספציפיים אחדים" וגם עליהם לעבור מבדק חוזר. אצל שלושה נמצאו "בעיות מובהקות" ובקשותיהם לקבל אישור להארכת ההעסקה או חידושה נדחו או שהומלץ שיתפטרו או יפרשו לגימלאות ויימנעו מפעילות מעשית ברפואה.
במאמר שכתבו ד"ר ארמסטרונג וד"ר ריינולדס, הן הצביעו על הבעייתיות שקיימת במבדקי סריקה מסוג זה ולדעתן "קיים בהן אתגר יישומי". הן טוענות שמדובר באוכלוסיה קטנה שעברה מבדקים מסוג זה ולא ניתן להסיק מהתוצאות מסקנות רוחביות. הן גם סבורות שבתוצאות יש גם שיעור לא מבוטל של תוצאת false-positive וכמו כן הביעו דאגתן לגבי בעיית האפליה מחמת גיל שעלולה להתעורר בעקבות מבדקים כאלה. כמו כן, הצביעו על מגבלות שונות שקיימות במדיניות שהנהיג בית החולים של אוניברסיטת ייל בניו הייבן.